הבלוג של יוסי קולסניקוב

יש לי חשק לכתוב משהו, אבל כל פעם שאני מתחיל לכתוב, אני מתחרט ומוחק הכל. אולי כי כל פעם אני מתחיל להשפך על משהו או נדמה לי שאני מטיף או שאני רציני מדי או שזה משעמם. אז עד שיהיה לי רעיון טוב על מה לכתוב (אולי כשאסיים את הספר שאני קורא עכשיו), כמה לינקים מעניינים, בסגנון עונג שבת:

דף המייספייס של רודריגו וגבריאלה - שני הגיטריסטים הסופר-מוכשרים האלה מוציאים אלבום חדש בשם 11:11 חודש הבא, בו כל אחד מ-11 השירים הוא בהשראת מוזיקאים אחרים. שני השירים הראשונים באלבום ניתנים להאזנה במייספייס, והם בהשראת סנטנה וג'ימי הנדריקס. עוד בהשפעות באלבום: אל די מאולה האדיר, אסטור פיאצולה אלוף הטנגו, דיימבאג דארל, גיטריסט פנתרה שנרצח ושיר הנושא, 11:11, בהשראת פינק פלויד. יהיה מעניין.

האלבום החדש של אליס אין צ'יינס, Blue Gives Way to Black, עם הזמר החדש וויליאם דוּבאל, יוצא ב-29 בספטמבר, ליום ההולדת של אחותי הקטנה. שיר הנושא הוא לזכרו של ליין סטיילי, הזמר המקורי והאגדי של הלהקה, שמת ממנת יתר ב-2002. בשיר הזה אלטון ג'ון מצטרף על הפסנתר, שילוב לא צפוי אבל יהיה אדיר, אני מת על אלטון. באתר הלהקה אפשר כבר לשמוע כמה שירים מעניינים מהאלבום החדש ולראות את הקליפ היפה (אם כי לא מהפכני) של A Looking in View. אני מאוד מקווה שסטיילי לא לקח איתו את אחת הלהקות האהובות עלי אי-פעם לקבר...

האלבום שאני הכי מצפה לו, עם כל הכבוד ללהקות המצויינות הנ"ל, הוא Addicted של דווין טאונסנד. אנקה ואן גירסנברגן שרה איתו והצילומים מההקלטות באתר המצויין שלו נשמעים מ-ע-ו-ל-ה.

הגברים שבוהים בעיזים - טריילר לסרט שיוצא בסוף השנה, עם יואן מקגרגור, ג'ורג' קלוני, קווין ספייסי ואל דוּדרינו, ג'ף ברידג'ס המלך. נראה כמו הסרט הבא שאראה בקולנוע, אחרי "ממזרים חסרי כבוד", כמובן. (תודה לעין הדג ששמו את זה ביומית!)

השבוע ראינו את Up של פיקסר, ב-yes planet בקניון איילון, בתלת-מימד. פשוט יפהפה הקטע הזה של התלת-מימד, בטח כשזה בא עם כזה מותק של סרט. אפרת אומרת שהסרט פחות מיוחד מוול-אי, שזה נכון, אבל זה עדיין פיקסר, שזה אומר אחלה סרט.

ואם בסרטים עסקינן, אני ממליץ בחום לגשת לשירות הסרטים הקרוב והמועדף עליכם ולהשיג את Adventureland, סרט עם הרבה לב ובאופן כללי, סרט טוב.

ברוק דייוייס עשה משהו יצירתי כל יום במשך שנה. אני אכול קנאה והערצה, הלוואי עלי כזו יצירתיות (תודה לשי!).

סדרה חדשה להתמכר אליה - Hung. קליפורניקיישן צאוורון כחול?

ולבסוף, לא נשכח את האירוע הענק שהולך להיות פה ביום שלישי! בזמן שעשרות אלפי אנשים יתנו את קולם לשטחיות ולפלסטיקה (המוזיקלית והניתוחית) בפארק הירקון, בגני התערוכה צפויה אורגזמה מוזיקלית, עם דינוזאור ג'וניור ופיית' נו מור! הנה כמה קליפים כדי להתחמם:

Midlife Crisis, 2009, שימו לב לקפיצה ב-2:40

War Pigs, 1991

חייבים את Epic

Fantomas / The Omen

Ashes to Ashes & Just a Man

אחרי זה אין מה לומר, חוץ מ-נתראה בגני התערוכה!

אפרופו הופעות עשיתי קצת חושבים, ואלה הן ההופעות הטובות ביותר מחו"ל שהייתי בהן, בסדר יורד (יענו, את ניק קייב הכי אהבתי):

1.  ניק קייב, 1998, סינרמה
2. Tool, 2006, Porsche Arena, Stuttgart
3. ניין אינצ' ניילס, 2007, גני התערוכה
4. The Gathering, 2006, P3, Purmerend
5. רדיוהד, 2000, סינרמה
6. פורקופיין טרי, 2000, מועדון התאטרון
7. טורי איימוס, 2007, אמפי פארק רעננה
8. אופת', 2006, מועדון התאטרון
9. R.E.M עם רדיוהד, 1995, אצטדיון רמת-גן
10. מטליקה, 1999, אמפי-פארק ראשון
11. רוג'ר ווטרס, 2006, שדה חומוס, נווה שלום

ולעומת זאת, ההופעות שהכי הייתי רוצה לראות, או שאני מתחרט שלא הלכתי (שעדיין פעילות, או שיש סיכוי שיתאחדו):

1. פורטיסהד
2. Rage Against The Machine
3. פיג'יי הארווי
4. ניל יאנג
5. לאונרד כהן
6. קינג קרימזון
7. לד זפלין
8. איירון מיידן
9. פרדייס לוסט
10. בוני פרינס בילי (הוא הופיע במרכז כלל, אבל לא היה לי כסף ולא היה לי עם מי ללכת, לא יאומן)
11. פרודיג'י
12. ברוס ספרינגסטין

ועוד רבים אחרים, אבל אלה בעיקר. מי יתן ויצא לי להשלים חלק מהחוסרים האלה. תעיפו מבט ברשימת ההופעות בארץ בבוא-יא-מניאק, אשמח לשמוע את ההופעות שאתם הכי אהבתם.

לפעמים נדמה שאני חי בסרט. במקרה שלי, זה סרט נוער, סוג של קומדיית-טעויות גיקית, עם פסקול רוקיסטי. הייתי אומר סוג של "עולמו של וויין". אם נמשיך את קו המחשבה הזה, אפשר לומר שכל אחד מאיתנו חי בסרט משלו – סרטי דרמה, רומנטיקה, אימה (לא עלינו), והמגניבים במיוחד בסרטי פעולה (או פורנו!). המוזיקה שמלווה אותנו ברקע היא הפסקול של חיינו, והיא עוד מאפיין בולט שלנו.

הפסקול של סרט יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה דרכים – רקע שמדגיש את ההתרחשות, קצב, קונטרסט ולפעמים גם תוכן, כמו במיוזיקלס למשל. פסקול יכול להיות גם אוסף מצויין של שירים שלא הייתם שמים יחד אולי, אבל בסופו של דבר, יוצרים משהו שהוא יותר מסך כל חלקיו. רציתי למנות את 11 הפסקולים האהובים עלי, שהם גם מיוחדים מסיבה זו או אחרת, ושהם מתעלים מרמת הפסקול של הסרט אל רמת הפסקול של חיי. הסדר של הפסקולים אקראי לחלוטין.

1. ספרות זולה (1994) – צפוי, אני יודע, אבל יש סיבה שהוא צפוי. מהפתיחה עם Misirlou של דיק דייל, מלך ה-surf rock, שפותח את הסרט בצורה מושלמת, דרך דאסטי ספרינגפילד, Urge Overkill ועוד, הפסקול הזה הוא אוסף שירים מדהים, כזה שהייתי עושה למישהו מיוחד על קסטה. הדיאלוגים שמפוזרים בפסקול גם מקשרים אותו לסרט, וגם מכניסים תוכן נוסף.
2. סינגלס (1992) – כמו אוסף גראנג', בדיוק בנקודה בזמן שהגראנג' עלה לגדולה והציל את העולם מאימת שנות ה-80. הפסקול פותח עם Would? של אליס אין צ'יינס, ממשיך עם פרל ג'אם ואז עם קריס קורנל. עוד באלבום סאונדגרדן, Mother Love Bone, Mudhoney, סמשינג פאמפקינס ועוד. אני לא בטוח אם המוזיקה נתנה הצלחה לסרט, או שהסרט נתן הצלחה למוזיקה. אולי גם וגם.
3. The Virgin Suicides (1999) – אייר יצרו פסקול שמתמזג בשלמות עם הסרט של סופיה קופולה, בטון מלנכולי, מהורהר ויפהפה. Playground Love, השיר שפותח (וסוגר) את הפסקול, הוא אחד השירים היפים בעולם, לדעתי.
4. הסיוט שלפני חג המולד (1993) – המיוזיקל האהוב עלי, החיבור המושלם בין המקאברי לקומי – 100% טים ברטון, לפני שהוא התחיל לעשות סרטים לכל המשפחה. דני אלפמן יצר כאן את המיוזיקל המושלם – מלים מדהימות, עם עשרות דמויות. בהוצאה החדשה, יש דיסק שני עם קאברים לשירי הסרט – אחד מהם (של מרילין מנסון) שמתי באוסף הקאברים השני, אבל מומלץ לשמוע גם את של פיונה אפל.
5. מופע האימים של רוקי (1975) – ואם כבר מיוזיקלס, הנה המיוזיקל הקאמפי והכיפי ביותר שנעשה. המוזיקה זועקת חרמנות, הוללות וערבוב מיני. טים קרי אלוהי כדר. פרנק-נ-פורטר מטרנסקשואל, טרסילבניה, מיטלוף מרביץ הופעה מטורפת כאדי המכונאי מהגיהנום, ולראות את סוזן סרנדון הצעירה מתמסרת פשוט עושה לי את זה. בואו נעשה את הטיים וורפ שוב.
6. Lost Highway (1997) – דיוויד לינצ' יחד עם טרנט רזנור יצרו פסקול מפחיד ומוזר, שמוסיף המון לסרט. אני חושב שהקטע עם רמשטיין הוא אחד מהחיבורים הטובים ביותר של מוזיקה לסרט אי-פעם. פשוט קטע חזק. The Perfect Drug, אחד השירים הטובים של ניין אינצ' ניילס, נעשה בשביל הסרט.
7. היפה והחיה (1991) – הייתם מנחשים שאני אוהב מיוזיקלס של דיסני? השלישיה של בת הים הקטנה, היפה והחיה ואלדין הקסימו אותי כשהייתי ילד, מוזיקה שהתערבבה לי בצורה מוזרה עם R.E.M, נירוונה, מטליקה ואיירון מיידן. היפה והחיה הוא סרט קסום, והקסם הזה נשמע היטב בפסקול. אכן, Tale as old as time.
8. Songs in The Key of X (1996) – שירים שנעשו בהשפעת "תיקים באפלה", או שהסדרה הושפעה מהם (חלקם הופיעו בפרקי התוכנית). הפסקול נעשה בשיא הצלחת התוכנית, ואיפשר לכריס קרטר, יוצר הסדרה, להביא מוזיקת רוק אלטרנטיבית אמיתית לפריים-טיים. יש פה כמה שילובים מצויינים – אלביס קוסטלו וביראן אינו, רוב זומבי ואליס קופר, הסופר וויליאם בורוז בביצוע דיבור ל-Star Me Kitten של R.E.M. שווה לשמוע את האלבום הזה ולו רק כאוסף מצויין, שלוקח ממגוון טעמים בעולם הרוק – מהרגוע והשקט ועד לכבד.
9. Into The Wild (2007) - אדי וודר יצר מוזיקה שנותנת את ההרגשה של החופש והעצב של הסרט הזה, עם שירים שמתעלים לדעתי על האלבומים האחרונים של פרל ג'אם. אקוסטי ויפהפה, וחלק מהסרט ממש כמו העלילה.
10. רוצחים מלידה (1994) – שוב טרנט רזנור, הפעם בשביל אוליבר סטון, אבל עם ניחוח טרנטינו כמעט. לאונרד כהן, ניין אינצ' ניילס, בוב דילן באחד השירים היפים שלו, שילוב מצויין של Jane’s Addiction עם דיאמנדה גאלאס, רמיקס מצויין לפטי סמית' ועוד ועוד. עוד אוסף מדהים.
11. Hair (1979) – צפוי גם כן, אבל בגלל סיבה טובה. אחלה מיוזיקל, אחד הראשונים שהיו לא סתם אוסף ריקודים ושירים (המופע, לא הסרט, שיצא מאוחר יותר), אלא עם תוכן אמיתי ומחאה. קשה לא לרקוד כשיש את Aquarius ברקע, או לשיר עם Let The Sunshine In.